Ecc 12:1 א וזכר את בוראיך בימי בחורתיך  עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ
Ecc 12:2 ב עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם
Ecc 12:3 ג ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות
Ecc 12:4 ד וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר
Ecc 12:5 ה גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה  כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים
Ecc 12:6 ו עד אשר לא ירחק (ירתק) חבל הכסף ותרוץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור
Ecc 12:7 ז וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה
Ecc 12:8 ח הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל
Ecc 12:9 ט ויתר שהיה קהלת חכם  עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה
Ecc 12:10 י בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת
Ecc 12:11 יא דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד
Ecc 12:12 יב ויתר מהמה בני הזהר  עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר
Ecc 12:13 יג סוף דבר הכל נשמע  את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם
Ecc 12:14 יד כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם  אם טוב ואם רע  {ש}